תגיות

, ,

בנאום שהתקיים בשנת 1982 בפני האקדמיה המלכותית לפילוסופיה שטח פרופ' דויד בלור תיאוריה חדשה בנוגע לטבע האובייקטיביות. האובייקטיביות היא מושג מעורפל וחמקמק: האם היא יחידה או שיש סוגים של אובייקטיביות? מהם שורשיה? מה התנאים לקיומה ומה הקשר בין אובייקטיביות לאמונות שונות?

בלור מציג תשובה פשוטה לשאלות הקשות: האובייקטיביות היא תוצר של פעילות חברתית ולמעשה ניתן לזהות את המושג 'אובייקטיבי' עם המושג 'חברתי' ככלי לחקר האמונות השונות.

ההגנה על התיאוריה היא דרך ההשוואה עם תיאוריה מקבילה על אובייקטיביות: תיאוריית שלוש העולמות של פופר. פופר מבחין בין שלוש עולמות: 1. עולם חומרי 2. עולם אישי, אינדיווידואלי
3. עולם הידע האובייקטיבי. העולם החומרי מתקשר עם העולם האישי (אנשים במעשיהם משפיעים על העולם) ועולם הידע מתקשר עם העולם האישי (למידה אינדיווידואלית) אולם העולם החומרי אינו מתקשר עם עולם הידע ללא תיווך העולם האישי. בלור טוען שניתן לבצע לתיאוריה טרנספורמציה כמעט מלאה בהחלפה פשוטה של העולם השלישי: במקום עולם הידע האובייקטיבי העולם השלישי ייצג את העולם החברתי, הסוציאלי. הטרנספורמציה כמעט מושלמת אולם קיים הבדל מהותי בין התיאוריות: בתיאוריה של פופר נמצאת הנחת יסוד אפלטוניסטית שבכל טענה חבויה אובייקטיביות שרק מחכה להתגלות (233). תיאוריה חברתית אינה עומדת בהגדרה זו – כיצד ניתן לבצע תהליך חברתי כאשר תוצאותיו לכאורה ידועות מראש? הפתרון של  בלור הוא שהאובייקטיביות אינה קיימת מראש אלא נבנית תוך כדי בניית הטיעון המדעי. דוגמא לנושא הוא הקשר בין הגדרת חוק לבין הפעולות שנגזרות ממנו: מצדדי פופר יאמרו שהפעולה היא תוצאה ישירה לדרך ניסוח החוק, יש רק פרשנות אחת אובייקטיבית. מצדדי התורה החברתית יגידו שלחוק פרשנויות רבות ושהפעולה היא זאת שמגדירה את פרשנות האובייקטיבית הנכונה.

לאחר ששכנע שבאובייקטיביות מתקיים טבע חברתי במהותו ולמעשה מתקיימת זהות בין 'אובייקטיבי' ל'חברתי' מתפנה בלור לחקור את מהות הקשרים שבין האובייקטיביות לאמונות השונות דרכם נוצר הידע. דרך דוגמאות היפותטיות ומעשיות מראה בלור שמערכות אמונה שונות שמסנתזות ידע באופן שונה יכולות להיחשב כל אחת בנפרד כאובייקטיביות, כלומר, יתכנו סוגים שונים של אובייקטיביות בהתאם לתהליך ייצור הידע החברתי. דרך השלכה על קבוצות מחקר והדרך שבה הם מתמודדות עם תוצאות ניסויים מניח בלור שהאובייקטיביות נמצאת בשני מקומות: (1) תמונה ספציפית של המציאות ו-(2) במתודולוגיה של המחקר עצמו (239).

האם הדוגמאות ההיסטוריות תומכות בטענה על האובייקטיביות כתהליך חברתי? בלור מנתח את מקרה הקנאים הפרוטסטנטיים במאה ה-17 (241-242). בעקבות מלחמת האזרחים יצרו הקנאים  סידור מחדש של היקום התיאולוגי בכדי להצדיק את דרישתם לשלטון אוטונומי. בלור מנתח את הדרישה דרך הפרספקטיבה של תמונת מציאות ומבנה חברתי ומראה שגם הקנאים וגם מתנגדיהם השתמשו בדימויי מציאות מנוגדים בכדי ליצור מבנים ארגוניים שונים ולהצדיק את טענותיהם ה"אובייקטיביות". לטענת בלור בתוך המדע נוצרה דוקטרינה דומה שדוגלת בניסיון המיידי: "אמפיריציזם" או "פוזיטיביזם" שגם היא חותרת לאוטונומיה בשם "פרופסיונליזציה" של המדע. דרך שימוש בקבוצות מתמחות והגדרת ניסויים כחזות הכול. כאשר ניסיון מוגדר רק במה שמומחים מדעיים יכולים להגדיר או לבטא.

לסיכום, בלור מציג תיאוריה של האובייקטיביות כתוצאה של תהליך חברתי, את המבנים שמובילים לאותה אובייקטיביות ומקשר זאת גם לארגון הידע המדעי תוך ביקורת על ה"גן הסגור" של המדע.

—————–
נמרוד שגב

מודעות פרסומת