תגיות

, ,

Do Machines Make History? / Robert L.Heilbroner[1]

האם הטכנולוגיה משנה את ההיסטוריה ?

מההיסטוריה אנו למדים ששינויים חברתיים מלווים בשינויים טכנולוגיים וגם להיפך. האם ניתן להסיק מכך שמהפכה טכנולוגית גורמת הלכה למעשה לשינוי במרקם החברתי או שאולי שינוי במרקם החברתי הוא זה שמהווה מצע להתפתחות טכנולוגית?  עם שאלה זאת ניסה להתמודד היילברונר במאמרו "האם המכונות עושות היסטוריה".

הדרך בה בחר היילברונר לבחון את השאלה הוא באמצעות הציטוט הידוע של קרל מרקס :

"The hand-mill gives you society with the feudal lord; the steam-mill, society with the industrial capitalist." Marx, The Poverty of Philosophy

או בתרגום חופשי – "טכנולוגיות ימי הביניים מביאות להיווצרות חברה פיאודלית בעוד שטכנולוגיות תעשייתיות גורמות לחברה קפיטליסטית"

האם מרקס צדק ? אם כן,  הרי שמתואר כאן מנגנון שעונה על השאלה – הטכנולוגיה היא זאת שגורמת באופן ישיר לשינויים חברתיים. אם "נוכיח"  שיש מנגנון כזה נוכל אולי גם להרחיבו בהקשר להתפתחויות טכנולוגיות עתידיות באופן שעידן המחשב והאטום יובילו לסדר חברתי חדש.

היילברונר מחפש בעזרת משפטו של מרקס ממצאים שיעזרו לבסס את הטענה שאכן קיים דטרמיניזם טכנולוגי.  את הממצאים הוא מחפש בשני שלבים: יכולת "ההנעה" של הטכנולוגיה והקשר הישיר בין אמצעי ייצור (המכונה) למארג הקשרים החברתיים.

יכולת ההנעה של הטכנולוגיה

בהנחה שאכן טכנולוגיה מביאה לשינוי חברתי הרי שהיא "מניעה" את החברה כשם שכוחות משפיעים על מערכת פיזיקאלית. אם ניתן לדמות את הטכנולוגיה ככוח מניע במערכת ניוטונית הרי שניתן להצמיד אליה גם "חוקי תנועה" בדומה לחוקי ניוטון.

השאלה הנשאלת כאן במונחים פיזיקליים של ממש לא יכולה לקבל תשובה במונחים פיזיקליים מכיוון שלא קיים בסיס ניסיוני כלשהו שמאפשר לדעת או למדוד את הכוחות של הטכנולוגיה.  מדובר בסוג של ספקולציה על נתיב ההתפתחות הטכנולוגית שהמחבר חושב שהוא קיים:

"I believe there is such a sequence – that the steam-mill follows the hand-mill not by chance but because it is the next "stage" in the technical conquest of nature that follows one and only one grand avenue of advance" (p. 336)

בנתיב זה לא ניתן להגיע לעידן מערכות מונעות בקיטור לפני שעברנו בשלב שבו מערכות  מונעות ידנית ולא ניתן למערכות מונעות בחשמל לפני שהנענו אותם בקיטור ולא לאנרגיה גרעינית לפני אנרגיה חשמלית.

 איזה עדויות מוצא המחבר לכך שקיים נתיב דטרמיניסטי  ?

 עדות ראשונה היא תופעת גילוי מקביל של המצאות. בהסתמך על מאמרים אחרים מתוארת תופעה של גילוי אותה תגלית על-ידי מספר גורמים במקביל. אמנם התופעה נחקרה בהקשר למאה ה-19 אולם גם בימי כתיבת המאמר (שנות השישים) היתה ידועה תופעה של "צבירי" המצאות. אם אכן תופעה זאת קיימת הרי שקיימת "חזית ידע" שמתקדמת לאורך הזמן. התגליות למעשה מתבצעות על פני חזית הידע ולא באופן אקראי.

העדות השנייה היא היעדרותם של קפיצות טכנולוגיות אמנם תגלית מעצם טיבה היא חדשנית ומגלה משהו חדש על העולם אולם במבט לאחור רוב התגליות הם למעשה התפתחות אבולוציונית, צעד אחד קדימה ממה שהיה ידוע ולא קפיצה פתאומית:

"We do not find experiment in electricity in the year 1500, or attempts to extract power from the atom in the year 1700" (p.338)

העדות השלישית היא היכולת לחזות את התפתחות הטכנולוגיה. עצם העובדה שמדענים מרשים לעצמם לתת תחזיות טכנולוגיות עשרים וחמש או חמישים שנה קדימה מוכיחה שההתפתחות היא לאורכו של קו מוגדר ולא קפיצה אקראית.

עדויות אלו אינם מהוות הוכחה ברורה לכך שאכן קיים דטרמיניזם טכנולוגי אולם הם מאפשרות לרעיון לדלג מעל משוכת הספק הראשונה.

שני גורמים נוספים שמטילים מגבלות על יכולת ההתפתחות הטכנולוגית בכל תקופה וגורמים לעיצובה באופן מבני (structured) הם כמות הידע הזמין והמומחיות הטכנית הנדרשת. לא יכולה להתקיים יכולת טכנולוגית שמבוססת של ידע שאינו קיים. כמות הידע שקיימת תמיד תהיה גדולה יותר מהטכנולוגיות שמבוססות עליה. על מנת שתתפתח טכנולוגיה חייבים מומחיות טכנית שתאפשר לממש אותה. על מנת לייצר מנוע קיטור לא מספיק שיהיה קיים ידע תיאורטי על תכונותיו האלסטיות של הקיטור אלא גם האמצעים לייצר צילינדר מדויק מספיק שיאפשר את בניית המנוע. בנוסף לכך, לא מספיק שקיים ידע לייצור מכונה אחת, אלא היכולת של מפעלים רבים לשנות את קו המוצרים שלהם שיתמכו בטכנולוגיה החדשה: נדרשת התגייסות והתמחות של כלל התעשייה בכדי לעלות שלב טכנולוגי אחד.

גורמים אלו מביאים לדעת המחבר להבנה שקיים דטרמיניזם טכנולוגי ולא במקרה נוצר רצף התפתחויות טכנולוגיות. במאמר מסייג המחבר את דבריו ונותן הגנות שונות כמו הדגש לטכנולוגיות ייצור ולא לטכנולוגיות אחרות וכד' אולם באופן כללי הוא חושב שהרעיון נכון.

האם טכנולוגיה ספציפית מחייבת מרקם חברתי והפוליטי ?

גם בתחום זה מתייחס המאמר לציטוטיו של מרקס –

"A certain mode of production, or industrial stage, is always combined with a certain mode of cooperation, or social stage", Marx and Engels, The German Ideology

וגם, בהמשך לציטוט בתחילת המאמר:

"In acquiring new productive forces men change their mode of production, and in changing their mode of production their change their way of living – they change all their social relations"

תוך הגבלה לתהליכים שקשורים בתהליך היצור ניתן לדעת המחבר להגיד שטכנולוגיה של חברה מחייבת תבנית דטרמיניסטית של יחסים חברתיים באותה תקופה וזאת מהסיבות הבאות: מומחיות, מיקום וזמן – טכנולוגיה דורשת כוח עבודה שמותאם לה במקום ובזמן המתאימים.  בימי הביניים העבודה דרשה מומחיות בינונית וניתן היה לעשותה בכל מקום ובכל זמן. הטכנולוגיה של המאה התשע עשרה דרשה פועלים מיומנים לצד פועלים שאינם מיומנים שכולם עובדים במפעל, במקום מוגדר ובשעות בהן המכונה מופעלת.  בכל אחת מהחברות נדרשה גם רמה שונה של היררכיה ארגונית – יחסי העובדים במקומות קטנים ומבוזרים  בימי הביניים שונים מהותית מיחסי הניהול במפעל גדול במאה התשע-עשרה. ניתן לומר שככל שהמערכת גדולה ומורכבת יותר כך מורכבים מנגנוני הבקרה שנדרשים בכדי להפעילם.

הקשר בין מכונה למבנה פוליטי הוא פחות ברור ודעת המחבר אינה חד משמעית בנושא זה.

גם כאן, בדומה לחלק הקודם מסייג המחבר את דבריו וטען שיותר מתאים כאן המושג "דטרמיניזם רך" . דוגמא לבעייתיות ניתנת בטענה שמכונות הדפוס הגדולות אפשרו את הוצאת העיתון המודרני תוך התעלמות מהעובדה שביפן הוציאו עיתון ללא מכונות כלל.

השפעות של נושאים נוספים על המשוואה המרקסיאנית

בתהליך הניתוח ניסה היילברונר לבודד ולהדגים את העיקרון של דטרמיניזם טכנולוגי. על מנת להתמקד ולקבל תוצאות היה הכרח  "לטאטא מתחת לשטיח" גורמם נוספים שמשפיעים על המשוואה ועלולים להטות את תוצאותיה לגמרי הראשון הוא שהתהליך טכנולוגי הוא בעצמו פעילות חברתית – תיאוריה של דטרמיניזם טכנולוגי חייבת להתחשב בכך שעצם תהליך ההמצאה תלוי בחברה בה הוא מתקיים. ישנם חברות בהם הטכנולוגיה מאוד פרימיטיבית, יש כאלו בהם הייתה התפתחות גדולה ואחר כך נסיגה ועוד. התשובה לשאלה מה הגורם להתפתחות של טכנולוגיה אינה ברורה.

השני הוא שכיוון ההתפתחות של טכנולוגיה מגיב לכיוון ההתפתחות של החברה –  טכנולוגיות שנכשלו בצרפת ואנגליה הצליחו בארה"ב וזאת מכיוון שהממשלה ראתה בהם פוטנציאל והשקיעה בהם. והשלישי הוא ששינויים טכנולוגיים חייבים להתאים לתנאים חברתיים קיימים – טכנולוגיות שחוסכות בעובדים לא יתאימו לארצות בהם כוח העבודה הוא זמין וזול.

השפעות אלו, שמעלות את המורכבות של השאלה והניתוח מעלות שאלות משמעותיות לגבי התקפות של הדטרמיניזם הטכנולוגי. לטענת המחבר נכון להסתכל על התקופה שהחלה בשנת 1700 כתקופה מובחנת בה הייתה לטכנולוגיה השפעה משמעותית וייחודית.

בסיכום המאמר טוען היילברונר שלוש טענות לגבי בין טכנולוגיה לחברה בהקשר מודרני (שנות השישים): עליית הקפיטליזם מאתגרת באופן משמעותי את הפיתוח של טכנולוגיות ייצור, התפשטות הטכנולוגיה  בתוך השוק החופשי מקבלת מימד חדש , "אוטומטי" ושהתפתחות המדע נותנת דחיפה חזקה לטכנולוגיה.

סיכום ודיון

המאמר שנכתב בשנת 1967 מנסה לבחון את הרעיון של דטרמיניזם טכנולוגי ככוח מניע חזק של ההיסטוריה, בעיקר של טרנספורמציות סוציו-אקונומיות גדולות כמו המעבר מחברה פיאודלית לחברה קפיטליסטית.

מהרגע שחלה התפתחות טכנולוגית גדולה כבר קשה היה לראות ולאבחן את אותו דטרמיניזם.

המאמר מתחיל באופן סדור, אולם מהר מאוד נכנס לקשיים לוגים אשר מחייבים הסתייגויות רבות, הזנחה של עובדות וחזרה לתיאורים כלליים.

לדעתי מה שהתקבל בסוף (והמחבר גם אומר את זה במאמר) הוא תיאור הדטרמיניזם הטכנולוגי של תהליכים איטיים , מגה תהליכים בין המאה השש-עשרה למאה התשע עשרה. אני חושב שבסה"כ ישנם טיעונים משכנעים שאכן בתקופה זאת התקיים דטרמיניזם טכנולוגי.

האם הוא עדיין קיים ? מהי השפעתו המדויקת על החברה ? האם ניתן להשתמש במנגנון הזה לבצע ניבוי של התפתחות טכנולוגית ?

לדעתי ניתן, במידה מסוימת ומסויגת – לפחות לגבי הטכנולוגיה עצמה. לגבי המבנה החברתי שנובע מהטכנולוגיה לדעתי הרעיון יומרני. אפשר לנסות ולשאול האם חברה שמשתמשת באייפון, פייסבוק וטויטר מייצרות "מרקם על" חברתי שונה כפי שראינו בהרצאה האחרונה ? יכול להיות שכן אולם אני חושש שהמודל שמציע היילברונר אינו אופטימלי  לבחינת השאלה הזאת.

 ביבליוגרפיה

"Robert L. Heilbroner, "Do Machines Make History,  Technology and culture, Vol 8 No. 3 (Jul 1967)


[1] רוברט הילברונר (1919-2005), כלכלן אמריקאי והיסטוריון החשיבה הכלכלית.


מודעות פרסומת